• מצפה 1, קרית יערים, 9083800
  • 077-2023400
  • EN
  • HE
  • הרי ירושלים מוסדות לטיפול פנימייתי (לשעבר מוסד בני-ברית)
  • מצפה 1, קרית יערים, 9083800
  • 077-2023400
  • EN
  • HE
  • הרי ירושלים מוסדות לטיפול פנימייתי (לשעבר מוסד בני-ברית)

בוגרים

הבוגרים של "הרי ירושלים"

במהלך 70 השנים האחרונות, קרוב ל- 70% מהבוגרים של בית הילדים  ו"בית קמפר" המשיכו לשרות צבאי, ללימודים, לעבודה ולחזרה למעגל החיים הנורמטיבי בחברה הישראלית. הם תמיד זוכרים את המסירות, הסבלנות, הטיפול והאהבה שסייעו בהפיכת הסיוטים שלהם לחלומות ונתנו להם את הכלים להתעלות על ההתחלות הקשות שהיו להם.   

"הייתי בדרך לחיי פשע. היום ברור לי שלולא הייתי מגיע לבית הילדים, בטוח שהייתי נהפך לפושע ואלים. למזלי, קיבלתי את חיי בחזרה". מיכאל ל., בוגר שנת 1969 מהנדס בניין   "היום אני גם שמח וגם עצוב – שמח שהצלחתי לעבור את על הדרך הארוכה הזו לשיקום, ועצוב שזהו רגע הפרידה והעזיבה. תודה שעזרתם לי כל כך!" זוהר פ., בוגר שנת 2002

"כשאני חושב על המוסד, אני חושב על דבש. ברור לי שהמוסד הציל אותי. תודה לאל שישנו מקום כזה."  מוטי א., בוגר שנת 1976 מנהל עסקים   "בית הילדים נתן לי להרגיש טוב עם עצמי, נתן לי להרגיש אהוב. עכשיו כאשר אני עוזב, אני מרגיש חזק, גם קצת פוחד, אך אני בטוח שאוכל להתמודד עם כל מה שעתיד לבוא."  עופר ס., בוגר שנת 1984 טבח

כנס בוגרים

      

בינואר 2009, רגע לפני המעבר אל בית הילדים החדש בפאתי אבו-גוש, התקיים כנס מחזורים גדול בקמפוס הישן שבשכונת בית-וגן לכל הבוגרים עד לשנת 2009. במרוצת השנים היה הקמפוס הירוק והיפה ביתם של יותר מאלף ילדים וגם של עובדים רבים שראו בו בית. הכנס היה הזדמנות למפגש מרגש של בוגרי ועובדי המוסד לשעבר עם דמויות מעברם ועם נופי ילדות שנצרבו עמוק בלבם. לאחר הכנס הגיעו מכתבי תודה רבים ממשתתפי הכנס.

“זיכרונות ילדותי במוסד חרוטים חזק מאוד בזיכרוני, ויש להם השפעה רגשית גדולה שבאה לביטוי אתמול בביקורי. התרגשתי ממראה אותם מבנים עם הגגות האדומים, אותם קירות, כאילו השנים שחלפו עברו עליהם כהרף עין... החדר בביתן, הכיתה, חדר האוכל והכניסה למוסד, קשה לתאר... וכמובן לא פחות מרגש היה לראות את חזי, המנהל הנצחי, וכמה חברים שזיהיתי, לאחר שעברו יותר מ-40 שנה. ברצוני להודות מקרב לב לצוות העובדים וההנהלה על המאמצים הרבים באיתור האנשים וקיום הערב הזה.”

בני א., רמת הגולן, סיים ב 1968

סיפורו של תומר

תמונתו של רס"ן תומר בוהדנה שבו הוא מסמן אות וי באצבעותיו לצלמים בדרכו לחדר ניתוח, במצב קריטי ועל סף איבוד הכרה, באופן מידי הפכה את הקצין בן ה- 32, בוגר בית הילדים "הרי ירושלים", לאחד מהסמלים מעוררי ההשראה הגדולים ביותר של מלחמת לבנון השנייה ולדמות ידועה עד היום.

רופא שחסם בידו החשופה את הווריד בצווארו של תומר השאיר אותו בחיים, תומר הוכנס לחדר ניתוח ונשאר מחוסר הכרה במשך 36 שעות. כשהתעורר מיד שאל לשלום חייליו. תומר השתקם ונטל חלק מנהיגותי בוויכוח הציבורי על מלחמת לבנון השנייה שהסעיר את דעת הקהל בארץ ב-2006. דמותו הפכה מוכרת לישראלים רבים.

כאשר הגיע תומר לבית הילדים, התנהגותו הייתה כה קיצונית והרסנית עד כי נחשב לאחד הילדים הקשים יותר. אבל, כשהיה בן 14, אחרי חמש שנים בבית הילדים, תומר היה מוכן להשתלב בחברה הנורמטיבית. הוא החלק ללמוד בבית ספר חקלאי ואז חזר לבית אמו בתל אביב, שם החליט ללמוד באחד מבתי הספר היותר יוקרתיים בעיר. תומר למד ספרות וביולוגיה, ובמקביל פיתח את כישוריו בהרמת משקולות, והצטרף לנבחרת הנוער של ישראל בהרמת משקולות שם זכה במדליות בתחרויות בינלאומיות.

גם לפני שהפך לאייקון של גבורה, שמר תומר על קשר חם עם "הרי ירושלים" ודאג לבוא מדי פעם לבקר ולדבר עם הילדים.

וכך אמר על המקום:

“"כל דלת, כל עץ, כל חדר, כל אדם פה יש לו משמעות בשבילי. אני נזכר ומרחם על אלה שעבדו איתי. הייתי טראבל מייקר. אלה אנשים מאוד יקרים, שמאוד חשובים לי ואני מאוד מעריך אותם. כל מקום שבו היה חסך – הם מילאו אותו".”